ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 5 · פסוק 4

רש"י ד"ה תפריעו את העם ממעשיו, ..."כי פרֻע הוא" (לב, כה) - נרחק ונתעב. ע"כ. ואילו שם מפרש רש"י: מגולה, נתגלה שמצו וקלונו, כמו וכו'.

רש"י ד"ה לכו לסבלתיכם, לכו למלאכתכם שיש לכם לעשות בבתיכם וכו'. רש"י מבחין כבר כאן בין בני שבט לוי ויתר בני ישראל, וכאילו רמז לכך במלה "לסבלתיכם", כלומר לעבודותיכם הפרטיות. אבל בד"ה הבא (פסוק ה, ד"ה הן רבים עתה עם הארץ) משתמש רש"י, כמו הכתוב עצמו, במלה סבלות כביטוי לעבודת פרך ומהי אפוא ראיתו להפלית בני לוי לטובה בפסוקנו? או, לפחות, מנין לו שבפסוקנו משמע המלה סבלות שונה מזה שביתר הפסוקים? והנה גם אונקלוס מבחין בין משמעות המלה בשני הפסוקים. (פ' שמות תשנ"ד) וראה "משכיל לדוד" שאין לפרש "לכו לסבלתיכם" - גם אתם לכו לסבלותיכם כמו כל ישראל, שאם כן למה אמר פרעה "למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו", היה לו לומר "ממעשיכם".

שם. ...אבל מלאכת שיעבוד מצרים לא היתה על שבטו של לוי, ותדע לך, שהרי משה ואהרן וכו'. והוא משמות רבה (ה, טז). ופירושו שהעדפת שבט לוי לא החלה רק עם הצטיינותם בנאמנות לה' בשעת החטא בעגל, ואם כן הדבר - אימתי החלה, ואם כאן החלה, צריך להבהיר לנו - למה? (פ' שמות תשנ"ט)

ויותר קשה התשובה לשאלה, אימתי אכן החלה הפליה לטובה זו של שבט לוי, כלום היא קשורה להורתו וללידתו של משה רבנו ע"ה, דבר שכלל אינו סביר? וראה פירושו של מהרז"ו בשמות רבה שם שכתב: ויתכן שחז"ל דורשים כן על־פי מדה כ"ה, שמשה ואהרן בכלל כל שבט לוי ויצאו מן הכלל ללמד על כל שבטם. ולעניות דעתי זה רחוק, ועל כל פנים אין כאן משום נימוק. וראה ב"תורה שלמה" על אתר (אות לב) מדרשים וגם חזקוני, אך מקום מפורש או אפילו רמז של ממש לא מצאתי. (פ' וארא תשס"ג) וזו לשון חזקוני על אתר: מפני מה זכו שבטו של לוי להיות חפשי משיעבוד מצרים? כששעבדו מצרים בישראל, מתחלה היה פרעה משעבד עצמו עמהם כדי שיתאמצו במלאכה, כדדרשינן "בפרך" - בפה רך. באותה שעה נזכר שבטו של לוי מה שצוה יעקב בשעת פטירתו, שלא ישאהו לוי לפי שהיה עתיד לשאת את ארון הקודש ולא רצה לשעבד את עצמו, ולא הכריחם פרעה. מיום ההוא והלאה הוקבע להיות משועבד כל מי ששעבד עצמו. ועוד נמצא באגדה: אברהם מסר כל קבלת התורה ליצחק, ויצחק ליעקב, ויעקב ללוי, ולוי וזרעו הושיבו ישיבות במצרים. ולפי שלא היו יודעים שום מלאכה ולא נסו בה, רק בתורה היה כל עסקיהם, לא נשתעבדו במצרים. ורמב"ן כתב: ומנהג בכל עם להיות להם חכמים מורי תורתם, ולכן הניח להם פרעה שבט לוי שהיו חכמיהם וזקניהם, והכל סיבה מאת ה'. וראה מה שכתבתי למעלה (בראשית מט, ה) באריכות.

ומה שרש"י מוכיח מיציאתם החופשית של משה ואהרן ומסיק מזה על כל בני לוי, אינו מספיק, לעניות דעתי. (פ' שמות תשס"ד) הערת הגר"א נבנצל שליט"א: גם לעניות דעתי ראיית רש"י תמוהה. וכי מי יוכל לעצור את משה ואהרן, הרי כבר אמרו חז"ל (שמות רבה ה, יח): וארבע מאות פתחים היו לפלטורין של פרעה, ועל כל פתח ופתח אריות ודובים וחיות רעות, ולא הייתה בריה יכולה להיכנס שם עד שהיו מאכילין אותה בשר. וכשבאו משה ואהרן נתקבצו כולם, סובבים ומלחכים רגליהן, והתחילו ללוותם עד שבאו לפני פרעה. כיוון שעמדו לפני פרעה ראו אותם המלכים שהם דומים למלאכי השרת ורום קומתם כארזי לבנון, וגלגלי עיניהם כגלגל כוכב הנוגה, וזקנות שלהם כאשכולות תמרה, וזיו פניהם כזיו החמה... ודיבור פיהם כאש שלהבת - מיד נפל פחדם על כל המלכים כולם ואחזם זיע ורתת וחלחלה, והסירו כתריהם מעל ראשיהם והשתחוו להם. ע"כ.