ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 8 · פסוק 8

"ארץ חטה" וגו'. מן הראוי לטרוח למצוא משמע לסדר שבעת המינים. שמעתי ממישהו ולא אדע ממי, כי סדר המינים הוא לפי סדר חדשי השנה: חמישה מינים גדלים בחודשי האביב והקיץ: החיטה והשעורה - בניסן ובאייר. הגפן - בסיון ובתמוז. התאנה - באב. והרימון - באלול. ובחודשי הסתיו - תשרי, חשוון וכסלו - מבשילים התמרים והזיתים. (פ' כי־תבוא תשמ"ז) לפי רש"י במסכת ברכות (מא ע"א ד"ה ופליגא) מחלוקת תנאים היא בשאלה אם יש משמע לסדר המינים בפסוק. לפי רבי יצחק הפסוק בא לשבח את ארץ ישראל שיש בה פירות חשובים ומנאם הכתוב לפי סדר חשיבותם (אין מבואר שם מה חשיבותו של כל מין). אבל לפי רב חנן, הפסוק בא להודיע שבחה של ארץ ישראל, שיש בה פירות ששיעורי התורה נתלים בהם, ולשיטתו לא הקפיד הכתוב על סדר המינים. וראה רש"ר הירש על אתר שכתב: אם אין אנחנו טועים, שבעת המינים האלה מסודרים לפי סדר האקלימים של ארצותיהם, וכל המאוחר מחברו אקלים ארצו חם ממנו. עיין שם.

"...ודבש". ראה ראב"ע למעלה (ויקרא ב, יא) שכתב אודות הדבש הנזכר שם: ורבים אמרו שפירושו דבש תמרים. וכן כל "ארץ זבת חלב ודבש". ויש להם כדמות ראיה בספר עזרא (הכוונה לנחמיה י, לו). ע"כ. וראה מה שכתבתי שם. וראה רש"י שם (פסוק יב).

ראב"ע ד"ה ארץ חטה. הזכיר המולידים הדם. ע"כ. כלומר שבעת המינים מולידים דם באוכליהם. שאלתי את ר' יהודה פליקס שי'. לדבריו, זה שייך לתורת הרפואה של גלינוס, מתלמידי סוקרטס, שהשפיע במשך מאות שנים על תורת הרפואה. (פ' עקב תש"ס)