ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 8 · פסוק 7

"ויתן עליו" וגו'. "העמק דבר" מדייק בלשון הכתוב ואומר: לא כתיב 'וילבש אותו' כדכתיב בצווי "והלבשת את אהרן את הכתנת ואת מעיל האפוד" וכמו דכתיב בבניו בסמוך "וילבישם כתנות". ובא ללמדנו דנתינה על ראשו מיקרי גם כן לבישה... וכדי שלא יהא משה נוגע במקומות המכוסים של אהרן על כן יצא ידי חובתו בנתינה על ראשו. ואהרן לבש בעצמו. וכן היה באמת בבניו. ע"כ. על כך יש להוסיף כי אין הכתוב מזכיר את המכנסיים, לא כאן אצל אהרן ולא להלן (פסוק יג) אצל בניו. וגם זה מטעמי צניעות כנראה (ראה מש"כ בספר שמות כח, ד). ומה שנאמר בפסוק ו "וירחץ" (ולא: וירחצו, כל אחד את עצמו), כתב בעל "אוזניים לתורה": היינו שהיה (משה) נוכח בתור בית דין בשעת טבילתם. וכשם שבית דין של ג' צריכים להיות נוכחים בשעת גרות, רוצה לומר בשעה שגוי מקבל עליו קדושת ישראל, כך צריך היה בית דין בשעת קבלת קדושת כהונה על ידי אהרן ובניו. וידוע שמשה היה שקול אפילו כבית דין של שבעים ואחד (סנהדרין טז ע"ב). (פ' צו תשנ"ד)