רש"י ד"ה וימת מלך מצרים, נצטרע והיה שוחט תינוקות ישראל ורוחץ בדמם. ע"כ. רש"י־המדרש (שמות רבה א, לד) מפרש כך משום שנאמר "ויאנחו", ביטוי שלא היה במקומו, אילו מת ממש. ואילו לפי נחמה ליבוביץ שת' בהרצאתה ביום ה בבר־אילן - משום שבדרך כלל נאמר: וימת... וימלוך תחתיו... וכדו', וכאן אין הכתוב מזכיר מלך חדש. ואולי בזה מתפרשת המחלוקת בין רב ובין שמואל שרש"י מביאה למעלה (א, ח ד"ה ויקם מלך חדש), שהרי שם חסר חלקו הראשון של המשפט המקובל. (פ' בהר־בחוקותי תש"ן) וב"הוראת פרשני התורה" של נחמה ליבוביץ עמ' 53 הביאה שני טעמים אלו והוסיפה טעם שלישי (מקורו ב"הכתב והקבלה" בשם הגר"א): שכתוב "וימת מלך מצרים", ואין הכתוב מכנה אדם בשעת מיתתו בתאורו כי "אין שלטון ביום המות" (קהלת ח, ח) (הראני ר' גרשון באס שי').
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 2 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425