רש"י ד"ה לא מות תמותון. דחפה עד שנגעה בו וכו'. ומה זה יכול להוכיח לה לחוה, והרי היא ידעה שלא נאסרה הנגיעה? ור' שפתי חכמים (אות ג) שנדרש לזה ושואל מספר שאלות נוספות. (פ' בראשית תשמ"ד)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 3 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ועתה ראיתי במתנות כהונה (בראשית רבה יט, ג) שכבר תירצו קושיא זו באבות דרבי נתן (א, ה): ...באותה שעה היה נחש הרשע נוטל עצה בלבו, ואמר: הואיל ואיני יכול להכשיל את האדם, אלך ואכשיל את חוה. הלך וישב אצלה והרבה שיחה עמה. אמר לה: אם לנגיעה את אומרת צוה עלינו הקב"ה - הריני נוגע בו ואיני מת, אף את, אם תגעי בו אי את מתה... . (פ' נח תש"ן)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425