רש"י ד"ה לשלש השנים, ...שיזרעו בשמינית במרחשון ויקצרו בניסן. ד"ה עד השנה התשיעת. עד חג הסוכות של תשיעית וכו'. רש"י סובר, כי שלוש השנים נמנות מן השישית, כלומר ו-ח, ולפיכך התשיעית אינה בכלל זה. וממילא קשה, למה צריך רש"י לדחוק עצמו ולהעמיד - בדיבור הראשון - את השנה השמינית על מחצית השנה: ויקצרו בניסן. ואינו אומר "שמינית כולה", כנאמר בפסוק כב - "עד השנה התשיעת" - היינו בתשרי שהוא עת האסיף? אלא שפסוק כא הוא תשובת ה' לשואלים "מה נאכל בשנה השביעת?" כלומר: הרי נצטרך לחלק את היבול של השנה השישית כך שיספיק לאכילה לשישית, לשביעית ולפחות עד הקציר של השנה השמינית, וכן לזריעה של השמינית, אם כן מה נאכל? ותשובת ה': "וצויתי את ברכתי... לשלש השנים" - תבוא הברכה ביבול של השנה השישית, ותיווכחו שיש בו סיפק עד הקציר של השנה השמינית. ולא זו בלבד אלא: "וזרעתם את השנה השמינִת" ביבול של השנה השישית, שראיתם אותו מספיק עד ניסן בשנה השמינית תבא הברכה ותאכלו ממנו "עד השנה התשיעית" - עד זמן האסיף, ולא תצטרכו לאכול מן החדש מיד עם הקצרו, כפי שחשבתם. (פ' בהר בחקתי תשמ"ג)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 25 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וראה "שפתי חכמים" (אות ס). (פ' בהר תשמ"ח)
ומה שאמר בדיבור הראשון: שיזרעו בשמינית במרחשון ויקצרו בניסן - קשה, כי בדרך כלל זורעים קצת לפני כן ועל כל פנים אין קוצרים בניסן אלא שעורה, אבל לא חיטה. (פ' בהר תשנ"ה)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425