רש"י ד"ה הפעם אודה, שנטלתי יותר מחלקי, מעתה יש לי להודות. ע"כ. לשון רש"י קשה - כלום אין חובה להודות גם על המנה הראויה? לכאורה אין זה עולה עם דעתי באשר לחובת החזקת טובה. וצ"ע. (פ' ויצא תשס"ה) בברכות ז ע"ב איתא: אמר ר' יוחנן משום רשב"י מיום שברא הקב"ה את עולמו, לא היה אדם שהודה להקב"ה, עד שבאתה לאה והודתו, שנאמר "הפעם אודה את ה'". ור' תורה שלמה על אתר (אות קיג) בהערה, שהביא גרסת ילקוט המכירי (תהלים מו): ...עד שבאת לאה והודאתו שנאמר "הפעם אודה את ה' על כן קראה שמו יהודה". ומבאר לפי גרסה זו שמיום שברא ה' את עולמו לא היה אדם שהודה להקב"ה בפירסום כזה. לאה היתה הראשונה שקראה שם בנה על שם ההודאה ונשאר זכר ההודאה שלה לדורות עולם. נמצא אם־כן, שבלא ספק הודתה לאה גם על השלושה הראשונים, אלא שהפעם - כיון שקיבלה יותר מחלקה - הנציחה הודאתה בשם בנה לדורות עולם. ור' ראב"ע על אתר.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 29 · פסוק 35
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425