ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 1 · פסוק 47

"והלוים... לא התפקדו בתוכם". אין הכתוב מפרט מדוע לא התפקדו הלויים בתוך בני ישראל, להלן (בפסוקים מט-נד) מתואר תפקידם. בפרק ב, פסוק לג, חוזר הכתוב על העובדה שהלויים לא התפקדו בתוך בני ישראל ואחר כך חוזר ומפרט את תפקידם (ג, ה - ד, מט), מניינם, משפחותיהם ודרך פדיון בכורות ישראל על ידי הלויים. פרשה נוספת בעניין הלויים באה להלן (ח, ה-כו), ושוב מוזכר עניינם של הלויים להלן (יח, ב), ושם (בפסוקים כא-כד) הם מוזכרים כמקבלי מעשר ראשון, ולאחר מכן (בפסוקים כה-לב) כמתחייבים בתרומת-מעשר. צריך לבדוק: (א) מדוע באמת לא התפקדו הלויים בתוך בני ישראל ומדוע אין הכתוב נדרש לזה? (ב) מדוע נבחרו דווקא הלויים במקום הבכורות ומדוע הסיבה לבחירתם אינה מוזכרת כלל בכתוב? (פ' במדבר תשס"ב) באשר לשאלה (א) ראה דברי רש"י לפסוק מט המביא שני טעמים: האחד - שבט לוי נמשל ללגיונו של המלך מחמת תפקידו כמשרת ה' ועל כן ראוי למנותו במנין נפרד. והשני - צפה הקב"ה שבעוון המרגלים עתידה לעמוד גזירה על כל הנמנין מבן עשרים שנה ומעלה שימותו במדבר (ראה להלן יד, כט), לפיכך אמר הקב"ה: אל יהיו אלו בכלל הגזירה, כיון שלא טעו בעגל (ראה שמות לב, כו. וכן לא טעו במרגלים, ראה רש"י דברים א, כג). וראה "באר בשדה" שהסמיך שני טעמים אלו לכתוב. טעם אחר מביא רשב"ם בפירושו לפסוק מז, ובדבריו ממשיך את הקו הפרשני שנקט בראש הפרק. לפיו, המנין המיוחד עבור שבט לוי נבע מאי השתתפותם במלחמה בשל תפקידם כמשרתי ה'.