ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 6 · פסוק 4

רש"י ד"ה ה' אלהינו ה' אחד, ה' שהוא אלהינו עתה... הוא עתיד להיות וכו'. ואילו בספרי (סוף פיסקא לא), שהוא בוודאי מקורו של רש"י, בא לשון: "בעולם הזה... בעולם הבא". ואף כי כבר ראיתי, כמדומני, שחז"ל משתמשים בביטוי "עולם הבא" במקום "לעתיד לבוא", קצת קשה, למה שינה רש"י לשונם, אף כי לשונו מעוררת יותר תקוה. (פ' ואתחנן תשמ"ט)

מעניין שכשהגמרא (ברכות יג ע"ב) מדברת על הכוונה הנדרשת ב"קריאת שמע", לגבי הפסוק הראשון "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד", אין התייחסות מלבד הכוונה הנדרשת בזמן שמאריכים באות דל"ת, וכדברי רש"י שם (ד"ה ובדל"ת): שיעשנו בלבו יחיד בשמים ובארץ ולארבע רוחותיה. ע"כ. ואגב, בהקשר זה, שמעתי הערה נוקבת בשם הגאון ר' ישראל סלנטר זצ"ל, שהן אמת שאין אנו מתעצלים להמליך ה' יתברך על כל השבעה רקיעים והארץ וארבע רוחותיה, אבל על עצמנו - לקבלו למלך, שיהיו אברינו נשמעים לקבל עליהם עול מלכותו יתברך, כמה פעמים שוכחים דבר זה לגמרי (ראה "שם עולם" ל"חפץ חיים" ח"א סוף פרק יב). (פ' בהר בחוקותי תש"ן) וראה תוספות (ברכות יב ע"ב ד"ה בקשו) שכתבו בשם הירושלמי, שאותן שלוש פרשיות שתקנו ב"קריאת שמע", תוקנו לפי שרמוזים בהן עשרת הדברות. על כן צריך האדם לכוון בהן באמירת "קריאת שמע" - ב"ה' אלהינו" יקבל דיבור "אנכי ה' אלהיך", וב"ה' אחד" יקבל דיבור "לא יהיה לך" וכו'.

בעל "תורה תמימה" (אות יח) מביא כאן מירושלמי מסכת ברכות (פ"א, הל"ה): תניא, מפני מה קורין שלש פרשיות אלו בכל יום? אמר רבי לוי, מפני שעשרת הדברות כלולין בהן וכו'. ולכאורה חייבים לשאול על דבריו, מדוע אפוא אין אומרין עשרת הדברות במקום קריאת שמע? ולפי שעה אין לי תשובה. (פ' ואתחנן תשנ"ז, קדומים, ברית־מילה של שילה שלמה שי') הערת הרב איתן שנדורפי שי': המשנה במסכת תמיד (לב ע"ב) מספרת מה היה סדר תפילת הכהנים בבואם ללשכת הגזית לקרוא את שמע ולהתפלל. תחילה היו מברכים אחת מברכות קריאת שמע, לאחר מכן קראו עשרת הדברות, קראו שלוש פרשיות של קריאת שמע ולבסוף ברכו את העם שלוש ברכות. הגמרא במסכת ברכות (יב ע"א) דנה בעניין קריאת עשרת הדברות מחוץ לבית המקדש ומספרת כי בתחילה בקשו לקרוא עשרת הדברות גם בשאר מקומות, אך חכמים לא הניחו להמשיך בכך "מפני תרעומת המינים", שלא יאמרו המינים לעמי הארץ, ששאר התורה חוץ מעשרת הדברות, אינה אמת, ויביאו ראיה לדבר מכך שבסמוך לקריאת שמע אין קוראים אלא את עשרת הדברות, לפי שהם נאמרו על־ידי הקב"ה בעצמו (ראה רש"י שם).

משחיפשתי בפוסקים, לא מצאתי עד ל"משנה ברורה" ניסוח הכוונה הרצויה בשעת אמירת הפסוק הראשון של "קריאת שמע", ושם כתוב (סימן ס סקי"א): "...רק בפסוק ראשון שיש בו עיקר קבלת עול מלכות שמים ואחדותו יתברך". ומה שבעל "משנה ברורה" נוקט שניים - עול מלכות שמים ואחדותו יתברך, ראה אצל רש"ר הירש הטוען כי "האמונה היהודית באחדות ה' היא קבלת עול מלכות שמים: שעבוד כל גורלנו ומעשינו לאל אחד", ויש בזה הגיון רב, ולמה לחלק עניין זה לשניים? (פ' ואתחנן תשמ"ח) וראה דברים שנאמרו בסעודת בר המצוה של שילה שלמה שי' (בסוף הפרשה).

ברית מילה

זכות גדולה היא להיות שותף בסעודת ברית מילה שכן "גדולה מילה ששקולה כנגד כל המצוות שבתורה" (נדרים לב ע"א). ואם בשְקולים עסקינן, הרי לנו דברי חז"ל ב"ילקוט שמעוני" (רמז תתס): "וזכרתי את בריתי יעקב... והארץ אזכר" - מן הפסוק הזה אתה למד שני דברים - שארץ ישראל שקולה כנגד המילה - כשם שמילה דוחה את השבת, כך כיבושה של ארץ ישראל דוחה את השבת. ועוד: שהיא שקולה כנגד כל מה שנברא בששת ימי בראשית. ע"כ.

ומכיוון שיש עניין בכבוד אכסניה - ואכסניה זו עוסקת במילה רק באורח ארעי ובמצוות ארץ ישראל באופן קבוע, ומכיוון שיש לי מה לומר להם בנידון, משום כך אדבר כמה מילים על אודות מצוות ארץ ישראל, אך קודם לכן אצא ידי חובת עניין המאורע בדבר נפלא של אבודרהם (דיני קריאת שמע).

בשעת המילה אמרנו "שמע ישראל", והנה הוא אומר: "שמע" - נוטריקון "שאו מרום עיניכם" (ישעיה מ, כו). למי? ש־די מלך עליון. אימתי? שחרית מנחה ערבית. ואם תעשה כן, תקבל עליך עול מלכות שמים, שהוא "שמע" למפרע. ע"כ. וזה טוב לזכור בשעת מילה ובכל שעה!

אכסניה זו, במיקומה ובעצם עמידתה ניצבת כנגד "וימאסו בארץ חמדה" (תהלים קו, כד). ויחד עם זאת - שלוש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל, וכולן לא נתנן אלא על־ידי ייסורין, אלו הן: תורה וארץ ישראל והעולם הבא (ברכות ה ע"א).

בימינו התרחב העיסוק במדידת שיעורי המצוות - כזית, כביצה, רביעית וכיוצא בזה. ולואי ויקבעו גם שיעוריהם של הייסורים.

יהי רצון שבזכות מצוות יישוב ארץ ישראל שלכם, תשרה שכינה ביישובכם, בביתכם ובכל מעשה ידיכם.