גם פסוק זה, כמו למעלה (ב, י-יב, כ-כא ו-כג), מעורר את השאלה: איזה עניין יש לנו לדעת כיצד קראו העמים השונים להר? וכאן רש"י משיב: כל מלך שההר עובר על פני גבולו נתן לו שם משלו, ולא כשם שקרא לו המלך האחר, כדי ליחסו אליו, וזה שבחה של ארץ ישראל. (פ' דברים תשנ"ד)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 3 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
"...והאמֹרי יקראו לו שניר". מתרגם אונקלוס - "ואמוראי קָרַן ליה טור תלגא". והנה יש טעם בתרגום שמות גיאוגרפיים כדי לזהות מקומות לפי השמות הידועים בשעת התרגום, אך מה טעם יש בתרגום שמות המקבילים של אז בלשון אחרת? אמנם כן, עולה תרגום זה יפה עם דברי רש"י (ד"ה שניר) "הוא שלג בלשון אשכנז ובלשון כנען" - לפי אונקלוס schneeberg, ולפי רש"י schneer, ותמוה שאין רש"י מזכיר כאן את אונקלוס, אך מכל מקום ראוי לבדוק, אימתי אונקלוס מתרגם שמות גיאוגרפיים ואימתי לאו, וכאן היה לכאורה מקום שלא לתרגם. (פ' דברים תשמ"ח) וראה מש"כ בספר שמות (טו, כב ד"ה אל מדבר שור).
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425