"...איש נבון וחכם...". קצת קשה סדר התכונות שבכאן, כי לכאורה מקדים הכתוב בדרך כלל חכם לנבון, משום ההדרגה שבדברים, וצריך לבדוק בקונקורדנציה. ור' להלן לפס' לט. (פ' מקץ תשנ"ב) ור' אור החיים הק' שהנבון יודע כיצד לאכסן התבואה באופן שלא תרקיב והחכם הוא זה המצוי בחכמות הכלליות. וכאן הנבונות חשובה יותר לקיום התבואה, לכן בחר יוסף להקדימה. ור' העמק דבר.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 41 · פסוק 33
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
"ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם" וגו'. באשר לעצה זו שכלל לא נתבקש ליעצה, כתב "אור החיים" הק': (א) כי בא לתת לו [לפרעה] טעם אשר הראהו ה' את אשר הוא עושה כי הוא כדי שיפקד פקידים. (ב) להיות שהראוהו בחלום שבלעו הפרות הדקות לפרות הבריאות, זה יגיד כי יתפרנסו שני רעב משני שבע. (פ' מקץ תשנ"א)
ור' רמב"ן למעלה (פס' ד) שכתב כאופן (ב). (פ' מקץ תש"ס)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425