"וישלחו את כתנת הפסים" וגו'. ואין הכתוב מפרט, מיהם שליחים אלה וראה יונתן בן עוזיאל המפרש: בני בלהה ובני זלפה, אבל יותר נראה מה שכתב רשב"ם: ע"י בני אדם שלא יגידו, מי השולחים אלא שאמרו, זאת מצאנו. ואולם לפי דברי רש"י למעלה (כט) שכל יום היה בן אחר בא אל יעקב, בשביל מה היו צריכים שליחים, וכמו ששאלתי בקשר לשליחות יוסף (יד). (פ' וישב תשס"א) ור' משכ"ש. ור"ע ספורנו פירש "וישלחו", שהעבירו הכתונת בשלח־חרב כדי שתהיה נראית קרועה ע"י חיות רעות.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 37 · פסוק 32
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
"הכר נא הכתנת בנך הוא אם לא". והאחים אינם מכירים את כתונתו השנואה של אחיהם. (פ' וישב תשס"ג, במלון גולדן טוליפ, ים המלח) ור' תוספות השלם ד עמ' נ שהאחים שלחו את הכתונת בידי בני השפחות, ומשבאו לא אמרו דבר, אלא: "זאת מצאנו". בא יהודה ואמר: "הכר נא". אמר הקב"ה ליהודה: חייך, בו בלשון אני גובה ממך, "הכר נא למי החתמת" וגו'.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425