ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 19 · פסוק 16

רש"י ד"ה ויחזיקו, אחד מהם היה שליח להצילו, ...לכך נאמר "ויאמר המלט", ולא נאמר ויאמרו. ע"כ. וקשה לי, והרי באותו הפסוק גם נאמר "ויחזיקו" - לשון רבים.

ועוד: רש"י מדגיש כמה פעמים את מוגבלות שליחותם של המלאכים, וכן גם להלן (כב) ד"ה כי לא אוכל, ולא ידעתי, מאי נפקא מינה בזה. (פ' וירא תשמ"ז) ור' גור אריה שבאמת גם המשחית מיהר להוציא את לוט כדי שיוכל לקיים שליחותו ולהשחית את העיר, אבל את ההצלה גופא לא עשה אלא אחד. ולהלן (כב ד"ה כי לא אוכל) משמע שהחשש הוא שמא יתלו המלאכים שליחותם בכוחם ולא בכוחו של מקום. ור' גם דברי אוה"ח הק'. ור' מש"כ למעלה (יח, ב).

"ויחזיקו האנשים בידו" וגו'. יש שצריך להציל אדם בעל כורחו, ולכך זכו לוט ובני ביתו.

"וביד אשתו וביד שתי בנתיו". נראה שלמלאכים מותר לעשות מה שאסור לנו, והוא משום שאין להם יצה"ר, ר' דברי ר' חמא כמובא ברש"י למעלה (יח, ה ד"ה וסעדו לבכם). (פ' וירא תש"ן)

ובאשר ללשון הרבים "האנשים" ולהסברו של רש"י שאחד היה שליח הצלה והאחר שליח השמדה, קשה לי שמפשוטו של כתוב יוצא ששניהם היו מצילים, משום שלהצלה זו צריך היה ארבע ידים, אחד להחזיק בידי לוט ואשתו, והאחר כדי להחזיק בידיהן של שתי הבנות. (פ' וירא תשנ"ז)