רש"י ד"ה לא ירפך, לא יתן לך רפיון להיות נעזב ממנו. ע"כ. מסתבר שבסוף ד"ה חסר כאן וגו', שהרי להיות נעזב ממנו הוא פירושו של "ולא יעזבך" ולא של "לא ירפך". (פ' וילך תשמ"ו)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 31 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ובאמת בדפו"ר ד"ה הוא לא ירפך ולא יעזבך. אולם עצם פירושו של רש"י ומה מכריחו שלא לומר לא ירפה אותך, עדיין לא ברור לי, על אף דברי "שפתי חכמים" (אות ג). (פ' נצבים וילך תשמ"ח)
כלומר, לכאורה הרבה יותר פשוט לפרש כשני דברים נפרדים, וכפי שרומזת ו"ו־החיבור, כפי שביאר ר"ע ספורנו: "לא ירפך - כי יחזיק בידיך בעת המלחמה". (פ' וילך תשנ"ה)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425