קריאה במקור

ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 4 · פסוק 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
סיכום נשיאות שבט לוי ומניינו: שבט לוי מחולק לשלושה בתי אב המהווים שלוש משמרות - גרשון, קהת ומררי. נשיא בית האב של גרשון היה אליסף בן לאל (ג, כד), פקודיו נמנו מבן חודש ומעלה ומספרם 7,500. נשיא בית האב של קהת היה אליצפן בן עוזיאל (ג, ל), פקודיו נמנו מבן חודש ומעלה ומספרם 8,600. נשיא בית האב של מררי היה צוריאל בן אביחיל (ג, לה), פקודיו נמנו מבן חודש ומעלה ומספרם 6,200. נשיא הנשיאים היה אלעזר בן אהרן (ג, לב).
2
הממונים על המשמרות ומנין הראויים לעבוד עבודה במשכן: הממונה על משמרת בני קהת - אלעזר בן אהרן (ד, טז). מבן שלושים עד חמישים מספרם 2,750. הממונה על משמרת בני גרשון - איתמר בן אהרן (ד, כח). מבן שלושים עד חמישים מספרם 2,630. והממונה על משמרת בני מררי - איתמר בן אהרן (ד, לג; ז, ח). מבן שלושים עד חמישים מספרם 3,200. (ראה רש"י ד, טז). (פ' שלח תשמ"ט) וראה מש"כ למעלה (בפסוק לב).
3
פרשת מפקד בני לוי מעוררת תמיהות רבות - הן ענין מנייתם מבן חודש ומעלה, הן מנייתם של בני שלושים עד חמישים, הפירוט הרב, החזרות על הפרטים, לרבות על העמידות. התמוה ביותר השינוי בסדר. במנייה הראשונה (מבן חודש ומעלה) - גרשון, קהת ומררי, ואילו במניית עושי העבודה (50-30) - קהת, גרשון ומררי, כלומר תחילה לפי סדר הולדתם ואחר כך לפי - לכאורה - סדר חשיבות עבודתם (ראה חזקוני ואברבנאל על אתר). ושינוי סדר זה מזכיר במשהו את שינוי סדר השבטים במפקדים שלהם - השינוי בין המפקד עצמו לעומת סדר המחנות. במפקד - ראובן ראשון, ואילו בסדר המחנות - יהודה ומחנהו ראשונים (ראה מה שכתבתי שם א, כ). (פ' נשא תשמ"ז)
4
"וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר". שמתי לב שבחומש "תורת חיים" גירסת אונקלוס כאן היא: "עם משה ולאהרן", וכן הוא בפסוק יז. חשבתי שאולי זה כדברי רש"י (שמות יב, א) שדיבורו יתברך היה תמיד עם משה לבדו, ואהרן מוזכר משום הכבוד. והנה משבדקתי קצת, ראיתי שלמעלה (ב, א) הוא גורס "עם... ועם...". (פ' במדבר תשנ"ב)
5
ובינתיים אמר לי ר' רפאל בנימין פוזן שי' שנפקא מינה יש בין "וידבר" לבין "ויאמר", אלא שכאן אין זה מספיק, שהרי גם למעלה (ב, א) נאמר "וידבר", ולדעתו יש כאן שיבוש גרסת התרגום. (פ' נשא תשנ"ב)
6
עתה נראה לי שיש בגירסה זו משום דקות נפלאה. לשון "דבר" משמע - דיאלוג, ולא כן לשון "אמר", ועל כן שייך לומר "דבר עם" ו"אמר אל", וכאשר בא לשון "דבר" בקשר למשה ולאהרן, מתרגם אונקלוס כאילו כתוב: 'וידבר... עם משה ויאמר אל אהרן', ולמעלה (ב, א) אכן משובש. ואולם קשה לשון "דבר אל אהרן" (להלן ו, כג), שם מתרגם אונקלוס "מליל עם...". כלומר גם עם אהרן ישנו דיאלוג. וצריך עיון. ור' רפאל בנימין פוזן שי' הבטיח להאריך בזה בליל שבועות. (פ' נשא תשנ"ב) וראה מש"כ למעלה (א, א) ובספר שמות (ו, יג) ודבריו של הרב פוזן שי' המובאים שם.
7
ולכאורה הכתוב "ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה ה' את משה ללוים" (ח, כ) מחזק את התפישה שיש שוני בין הפנייה אל משה לזו שאל אהרן. (פ' במדבר תשנ"ז)
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
רישיון המהדורה
CC-BY
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL01

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425