רש"י ד"ה ועבדך ואמתך אשר יהיו לך, אם תאמר, אם כן במה אשתמש? בעבדי איני מושל, באומות איני נוחל וכו'. מן הראוי להתבונן במחשבות אלה שחז"ל ("תורת כהנים") מיחסים להם ליוצאי מצרים אחרי עבדות שנמשכה דורות. כלום יש ללמוד מזה שלדעתם זה המצב הרצוי שאליו יש לשאוף? או שמא אין זה כי אם תגובה נורמלית של עם עבדים שיצא לחירות, ועתה "הגיע תורו" להיות שליט על אחרים? ואמנם מן הכתוב "לעֹלם בהם תעבֹדו" (פסוק מו) משמע כאפשרות הראשונה. גם דברי "תורת כהנים" יוצאים מן ההנחה שמן הראוי הוא, שאדם יהודי ישתמש בשירותיו של עבד, והרי זה מן הדברים שלא קל לקבלם בימינו. שאלה זו העסיקה אותי כבר בפרשת העבדים שבספר שמות (כא, ב). וראה מה שכתבתי שם. (פ' בהר בחקתי תשמ"ז)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 25 · פסוק 44
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425