רש"י ד"ה ערות בת בנך, בבתו מאנוסתו הכתוב מדבר (על־פי יבמות כב ע"ב). ע"כ. בפסוק יז התורה אוסרת על האדם את נכדת אשתו וכאן בא איסור נכדתו. וכיון שנכדתו היא גם נכדת אשתו, על כרחך צריך לומר שכאן מדובר בנכדתו שאינה נכדת אשתו, אלא מאנוסתו, לכן רק נכדתו אסורה לו, אבל הנכדה שלה (של אשתו) מותרת לו. (פ' אחרי־מות תשנ"ב)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 18 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425