רש"י ד"ה והנה עיניכם ראות, ...ועוד כי פי המדבר בלשון הקדש. והרבה תמהתי על זה, מה ראיה בכך, הן גם המליץ דבר לשון הקודש. (פ' ויגש תשמ"ט) ור' משכיל לדוד.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 45 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ועוד: אם הכוונה להוכיח מלשה"ק, היה צריך לומר: ואזניכם שומעות. (פ' ויגש תשמ"ט) ורבי שמואל אלמושנינו כתב שכיון שכבר הזכיר לשון "ראיה" על כבודו והיותו מהול, לא הוצרך לחזור ולומר לשון שמיעה על דיבורו בלשה"ק, כי אין הכוונה לשמיעת הקול גרידא, אלא על ההבנה וההתבוננות בחילוף הלשונות.
שאלה אחרת היא, כיצד זה לא הכירו את יוסף לפי תביעות עין דקלא, ועליה ענה ר' חיים מצאנז זצ"ל, כי תביעות עין דקלא אינה מועילה כשמדברים בשפה זרה, כך לפי ר' יהודה גרינשפן שליט"א, ודברים של טעם הם. (פ' ויגש תשס"ב)
ובאשר לדברי רש"י "שהרי אני מהול", ראה מה שכתבתי למעלה (פס' ד). (פ' ויגש תשס"ד) ור' דברי רא"ם על אתר המבאר מדוע הוצרך יוסף לשתי הוכחות.
רש"י ד"ה ועיני אחי בנימין, השוה את כולם יחד, לומר: שכשם שאין בלבי שנאה על בנימין אחי, שהרי לא היה במכירתי וכו'. ולא ידעתי מנין יודע רש"י בבטחון שכזה, שבנימין לא היה שם. וזה שיוסף נשאר בבית, לא מפני גילו הצעיר כי אם משום היותו בן זקונים, ושלא כבנימין, וראה למעלה (לז, ג), ושלא כפירושו הראשון של רש"י שם, וראה רמב"ן שם. (פ' ויגש תשנ"ה) באשר לבנימין ר' מגילה טו ע"ב. ור' מש"כ למעלה (לז, כט).
ועוד: לכאורה אפשר להבין את דברי יוסף בדיוק להיפך - בנימין מזה ויתר האחים מזה, כלו' עצם איזכורו של בנימין מראה על יחס שונה אליו. (פ' מקץ תשס"ג)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425