"וליוסף אמר" וגו'. רק עתה אני שואל: למה אין משה רבנו ע"ה מברך את אפרים ומנשה בנפרד, וכפי שהבטיח יעקב אבינו לאביהם (בראשית מח, כ ורש"י שם). ניחא שיעקב ברך את יוסף (שם מט, כב), כי שם לא מדובר בנחלה, אבל כאן, כשנחלותיהם של השניים היו נפרדות זו מזו, בוודאי שייכת ברכה נפרדת לכל אחד מהם. ועוד: רש"י (ד"ה מברכת ה' ארצו) מדבר ב"ארצו של יוסף", אף על פי שנחלות שני השבטים היו נחלות נפרדות. (פ' וזאת־הברכה, למחרת יום הכפורים תשס"א) הערת הרב איתן שנדורפי שי': עיין ברמב"ן (לפסוק ו). לדבריו, תמיד שומר הכתוב בהזכירו את שבטי יה על היותם י"ב שבטים. כאן רצה משה שלוי יתברך, לכן הושמט שמעון. ואמנם הוזכר יוסף לבדו בראש הפסוק, אבל בסופו נזכרו שני בניו אפרים ומנשה: "והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה", ונחשב הדבר כאילו נמנו כשני שבטים.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 33 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425