רש"י ד"ה אך אל הפרכת, להזות שבע הזאות שעל הפרוכת. ד"ה ואל המזבח, החיצון, ושניהם הוצרכו וכו'. התורה אוסרת על כהן בעל מום "לבוא" אל הפרוכת ו"לגשת" אל המזבח. חז"ל ב"תורת כהנים" עושים צריכותא ומבארים למה יש צורך בשני הלימודים. אילו נאמר רק "פרוכת" הייתי אומר: משום שהיא בפנים ההיכל, מה שאין כן המזבח, מכיוון שעומד בחצר - יכול בעל מום לעבוד עליו. ואם היה נאמר רק "מזבח" הייתי אומר: משום שעבודת הכהן עליו, לכן היא אסורה לבעל מום, אבל הפרוכת משמשת רק להזיית שבע הזאות לידה, לכן גם בעל מום יותר להזות. (פ' אמור תשמ"ט)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 21 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425