רש"י ד"ה וכי תשגו ולא תעשו - ד"ה וכי תשגו וגו'. תמיהני על סדרם של שני דיבורים אלה שלכאורה צריך היה להיות הפוך - תחילה יש לומר שאכן מדובר כאן בעבודה זרה (דיבור ב), ורק אחרי כן יש מקום לדבר אודות השוני שבאיסורה. (פ' שלח תשנ"א)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 15 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה אשר דבר ה' אל משה, "אנכי" ו"לא יהיה לך" - מפי הגבורה שמענום (הוריות ח ע"ב) וכו'. הרי זו הוכחה נוספת לכך שפסוקנו מדבר בעבודה זרה, והיא: שני לשונות שונים נאמרו כאן בזה אחר זה: "אשר דבר ה' אל משה... אשר צוה... ביד משה". מהלשון "דבר ה'" משמע שישראל היו שומעים את דיבור הקב"ה בשעה שנאמר למשה. ואילו הלשון "צוה ביד..." משמעו שהציווי נמסר ביד משה לאומרו לישראל. מכאן ראיה ש'נעשתה בשגגה' האמורה כאן בפרשה, היא אכן עבודה זרה, שכן שני הדברות הראשונים המדברים בענין עבודה זרה - מפי הגבורה שמענון, שנאמר "אחת דבר אלקים שתים זו שמעתי" (תהלים סב, יב). (פ' שלח תשנ"ז)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425