רש"י ד"ה ולא יגלה כנף אביו, ...ללמד שאין ממזר אלא מחייבי כריתות, וקל וחומר מחייבי מיתות בית דין וכו'. כלומר אין אדם נעשה ממזר אלא אם כן הוא נולד מחייבי כריתות - מן העריות החמורות שחייבים עליהן כרת (כדוגמת דודתו) - אבל הנולד מנישואים שיש בהם רק איסור לאו, ועונשם מלקות בלבד, אינו נעשה ממזר. ומתוך שיש ממזר מחייבי כריתות, קל וחומר שנעשה ממזר מנישואי חייבי מיתות בית דין, שכן כל חייבי מיתות בית דין שייך בהם דין כרת אם לא התרו בהם למיתה. ובספר "שערי אהרן" ביאר שמאיסור אשת אב לחוד, המוזכר בראש הפסוק, לא היה ניתן ללמוד ממזרות מחייבי כריתות, שהרי ההוא מיתתו בסקילה החמורה יותר מכרת (ראה ויקרא כ, יא). לכך הוצרך הכתוב להסמיך לזה גם דודתו, שעונשו כרת. (פ' כי־תצא תשס"ב)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 23 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וראה "מלכה של תורה" על אתר. (פ' כי־תצא תשס"ב)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425