ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 3 · פסוק 25

רש"י ד"ה ההר הטוב הזה, זו ירושלים. ד"ה והלבנון, זה בית המקדש. ע"כ. כך הוא בספרי לפרשת פינחס (קלד), ואילו בספרי על אתר אינו מבאר אלא "והלבנון" כמו שם, אך מוסיף: "ולמה נקרא שמו לבנון, שמלבין עוונותיהם של ישראל". ומעניין שאונקלוס מפרש־ מתרגם כספרי כאן ומתרגם "ההר הטוב" - "טורא טבא". וקצת תמוה שאין רש"י מוסיף את ביאורו של ספרי כאן - "שמלבין עוונותיהם" וכו', והוא מובא גם בגמרא (יומא לט ע"ב) בשם רבי יצחק בן טבלאי. והמאמר "אין לבנון אלא בית המקדש" גם מובא בגיטין (נו ע"ב), ושם רש"י מוסיף - "שמלבין עוונותיהן של ישראל". (פ' ואתחנן תשמ"ח, י' במנחם אב תשנ"ט)

וברוך שכיוונתי בשאלה באשר לתוספת "שמלבין" וכו', כי אכן מובאת ברש"י בדפו"ר, ומאוד תמוה שמישהו מחק אותה. (פ' ואתחנן תשמ"ט) הערת ר' רפאל בנימין פוזן שי': אף על פי שמדרכו של אונקלוס לתרגם כפשוטו כגון "אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן" (דברים א, ז), "מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן" (שם יא, כד) - "לִבְנָן", כתב "מרפא לשון" שכאן תרגם כדרשת ספרי כי היא קרובה לפשוטו של מקרא: הואיל ובקשת משה "אראה את הארץ הטובה" מכוונת כנגד ארץ ישראל כולה, נמצא ש"ההר הטוב הזה" היא מעלה נוספת שבעבורה דרשו חז"ל "זו ירושלים". ומכיוון שהוסיף "וְהַלְּבָנֹן", בהכרח שזו מעלה שלישית - בית המקדש "שמלבין עוונותיהם של ישראל כשלג" (ויקרא רבה א, ב).

ואולי ניתן להוסיף טעם אחר: בימים שבהם הרְאות טובה אפשר לראות מהר נבו את ירושלים. ומכיוון שכאן נאמר "הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן" בכינוי רומז וכמורה באצבע, אי אפשר לפרשו על הלבנון שבצפון הארץ אלא על ה"לבנון" שבירושלים, בית המקדש. (מתוך ספר "פרשגן" - ביאור חדש לתרגום אונקלוס - בכתיבה) הערת הגר"א נבנצל שליט"א: משה ראה מהר נבו את כל הארץ וכל הדורות.

"אעברה נא... ויתעבר...". הרי זה לשון נופל על לשון. (פ' דברים תשנ"ה).

ועתה ראיתי שגם ר' אהרן מירסקי ז"ל ב"דעת מקרא" חש בזה, ואין זה פלא, שהרי היה משורר. (פ' ואתחנן תשס"ד)