ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 17 · פסוק 11

"על פי התורה... ועל המשפט" וגו'. לכאורה צריך היה לומר גם בצלע השניה לשון "על פי" ולא "על" בלבד שאין בו כל משמע כאן. וזו הפעם הראשונה ששמתי לב לזה. (פ' שופטים תשנ"ד)

ולא ראיתי מעירים לזה (עדיין), וראה אונקלוס המתרגם פעמיים "על" בלבד. (פ' שופטים תשנ"ח)

רשי ד"ה ימין ושמאל, אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל וכו' (ספרי קנד). כלומר בטל את דעתך וקבל דבריהם להתיר מה שהתירו ולאסור מה שאסרו, ואף שלפי דעתך הם אוסרים את המותר ומתירים את האסור. ואולם בירושלמי (הוריות פ"א, ה"א) הגירסה היא: יכול, אם יאמרו לך על ימין שהיא שמאל, ועל שמאל שהיא ימין, תשמע להם? תלמוד לומר ללכת ימין ושמאל, שיאמרו לך על ימין שהיא ימין ועל שמאל שהיא שמאל, ואכן קל יותר לחיות עם גירסה זו. (פ' שופטים תשמ"ד)

אכן, קל יותר, אך לפי זה נכונותם של דברי חכמים - בית דין - גדולי הדור מסורה בידי היחיד, והוא המכריע, שכן אם לדעתו הימין הוא ימין ובאו הדיינים והכריעו שאינו אלא שמאל, איננו שומע להם. (פ' שופטים תשמ"ח)

מכאן שכל אחד חייב להיות בקי בש"ס ופוסקים, כדי לדעת, כיצד להחליט בכל עת! (פ' שופטים תשס"ד)

וטענת בעל "משך חכמה" שהלאו "לא תסור" הוא כדי לשמור על אחדות, שלא יהיו ח"ו שתי תורות, טובה רק לזמן שיש סנהדרין, אבל לא כיום כשמוסדות פסיקה שונים פוסקים באורח שונה, בייחוד בדברים שאינם מפורשים ב"שולחן ערוך", כגון מסירת שטחים לידי גויים או סירוב לפקודה בצבא. (פ' שופטים תשס"ה - דברים שאמרתי לרב אביחי רונצקי שליט"א, ראש הישיבה באיתמר, בסעודת המצוה של ברית בניה בן דוד ויעל שי')

ועתה נראה לי שאין כאן כל קושי, כי צריך לפרש "על ימין" - הנראה לך ימין, ואז הכל שפיר, וזה מובן לי יותר מן הירושלמי אשר לפיו מדובר בימין מוחלט ואתה זה שמחליט. (פ' שופטים תשס"ו)

והנה כך מבאר רמב"ן, וברוך שכיוונתי. ולפי הרמב"ם (הלכות ממרים א, ב ושם ב, א) גם לתקנות חכמים נוגע הציווי "לא תסורו...". (פ' שופטים תשס"ו) וראה דבריה של נחמה ליבוביץ בעיוניה לספרנו (עמ' 163).