"ולא תחללו את שם קדשי". כאן המקום היחידי שבו הכתוב מתכוון לחילול השם כאיסור בפני עצמו ולא כתוצאה ממעשה עבירה על איסור אחר, ראה למעלה (יט, יב ומש"כ שם). (פ' אמור תשנ"ט, מלון גולדן טוליפ, ים המלח)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 22 · פסוק 32
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה ולא תחללו את שם קדשי, לעבור על דברי מזידין. ע"כ. לא ידעתי, למה רש"י מצמצם את האיסור כל כך, והרי חילול השם (ח"ו) הוא כל בזיון הבא כתוצאה ממעשה שלילי, אף אם אינו נעשה במזיד. (פ' אמור תשס"ב) וראה "באר מים חיים" שעיקר החילול הוא המזיד. הערת ר' זאב נוימן שי': ובכל זאת נלע"ד שקושיית המחבר צודקת כי: "אחד שוגג ואחד מזיד בחילול השם" (אבות פ"ד, מ"ד).
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425