ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 20 · פסוק 8

רש"י ד"ה זכור, זכור ושמור בדבור אחד נאמרו וכו'. והוא על פי הגמרא בשבועות (כ ע"ב) ושם: "...מה שאין האוזן יכולה לשמוע", ולכך כיוון הפייטן ר' שלמה אלקבץ ב"לכה דודי", להשמעת שני הדיבורים כאחד, כאשר אמר: "השמיענו אל המיוחד". (פ' ויחי תשמ"ב)

שם. ...וכן "מחלליה מות יומת" (לא, יד), "וביום השבת שני כבשים" (במדבר כח, ט), וכן וכו'. ולכאורה כל הדוגמאות אינן דומות לפסוקנו, שכן בכולן סותר זה את זה, מה שאין כן בזכור ושמור שהם שני פנים של דבר אחד. וראה רמב"ן על אתר, וכבר הביא בעל "שפתי חכמים" (אות א) את דבריו כתשובה לשאלה זו. וראה מה שכתבתי למעלה (פסוק א). (פ' יתרו תשמ"ז, תשנ"ב) וראה שו"ת מהר"ם אלשקר (סימן קב) שכתב: שאלה: יורנו אדוני אבי מורי ורבי, הא דאמור רבנן "זכור ושמור, בדבור אחד נאמרו", "מחלליה מות יומת וביום השבת שני כבשים, בדבור אחד נאמרו" - מה ענין זה לזה ומה דמיון יש ל"זכור ושמור" עם "מחלליה מות יומת וביום השבת" וגו', לפי ששמעתי בו דברים ולא נתקררה דעתי בהן. גם רש"י הביאה בפ' יתרו?

תשובה: דע לך כי כבר נשאלה שאלה זו בישיבה לרב שרירא גאון ולחמודו רבנו האיי גאון זכר קדושים ואדירים לברכה, והשיבו, זו לשונם: כל אחד מהם יש לו טעם חוץ מטעמו של חבירו - "זכור ושמור" טעמא מאי? להודיע כי מה שנכתב על לוחות שניות שמעוהו ישראל ביום מתן תורה בסיני, שלא תאמר נשתנו הדברים. "מחלליה מות יומת וביום השבת" טעמא מאי? להודיע שבשעה שהותר זה נאסר זה, וללמד כי אין זה חלול שבת. ע"כ. וכן יש לומר באחרים שהביא רש"י ז"ל.