רש"י ד"ה ערות אביך, זו אשת אביך וכו'. והוא מסנהדרין נד ע"א. ולא הבינותי, מדוע צריך שלא לפרש כפשוטו של מקרא - "אביך" ממש, כי מאחר שבפסוק הקודם דורש רש"י (תורת כהנים): "לא תקרבו, להזהיר הנקבה כזכר", הרי מתבקש לצייר גם את האפשרות של עריות מצד הבת לאביה. (פ' אחרי־מות תש"ס) הערת הרב איתן שנדורפי שי': כשהתורה כתבה בלשון זכר, הרי זה כולל גם את הנקבה, אך בפסוקנו נאמר בלשון זכר "ערות אביךָ", וודאי אין לומר שההתייחסות בו היא רק לנקבה. על כך הוסיף הגר"א נבנצל שליט"א: אין זה נקרא שהיא מגלה ערוותו אלא שהוא מגלה ערוותה.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 18 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425