רש"י ד"ה המחטא אֹתה, העובד עבודותיה וכו'. ד"ה המחטא אתה יאכלנה, הראוי לעבודה וכו'. כאן סוטה רש"י לכאורה ממנהגו לפרש תחילה את הענין ורק אחר כך את משמע המילה הטעונה פירוש. ואולי זה משום שבסדר הרגיל יקשה להבין את דרשת הגמרא שבדיבור השני. (פ' צו תשמ"ז)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 6 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולהלן (פסוק כב) על הפסוק "כל זכר בכהנים יאכל אֹתה" כותב רש"י: הא למדת ש"המחטא אתה" האמור למעלה, לא להוציא שאר כהנים, אלא להוציא את שאינו ראוי לחיטוי. כלומר פסוק כב מוכיח שפסוקנו "הכהן המחטא אֹתה יאכלנה", אין פירושו שרק לכהן שהקריב את החטאת יש זכות לאכול מן החטאת, שהרי "כל זכר בכהנים יאכל אֹתה", אלא הכוונה היא שרק לכהן שיכול היה להקריב יש זכות לקבל חלק שווה, מכל מקום היתר אכילה יש לכל הכהנים הזכרים כשהם טהורים. (פ' צו תשנ"ד)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425