רש"י ד"ה וכפר אדמתו עמו, ויפייס אדמתו ועמו... וכפר אדמתו, ומה היא אדמתו? ד"ה עמו, כשעמו מתנחמים, ארצו מתנחמת. וכן הוא אומר וכו'. דברי רש"י קשים. בעוד שברישא הוא מפרש כאונקלוס (בלא לומר זאת) ומוסיף ו"ו לפני "עמו", כלומר הוא רואה כאן שני מושאי כפרה, הרי בהמשך (ובלא לומר שזהו פירוש אחר) הוא מדבר במושא אחד - עם, המתגלם באדמתו, ומיד הופך את האדמה־הארץ לעיקר - "כשעמו מתנחמים, ארצו מתנחמת". (פ' האזינו תש"ן) הערת ר' זאב נוימן שי': עיין שיחות הרצי"ה לספר דברים (עמ' 528).
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 32 · פסוק 43
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על כל פנים יש כאן רמז וסעד למשולש - תורה, עם וארץ - שהורגלנו אליו מקדמת ימי נעורינו. (פ' האזינו תשנ"ו)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425