ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 46 · פסוק 1

"...ויבא בארה שבע, ויזבח זבחים" וגו'. ולא ידעתי, למה המתין בזביחה זו עד בואו באר־שבע. כלום לא היה יכול לעשות זאת בחברון, מקום מושבו (לז, יד)? וכמובן הוא הדין באשר להמשך, וביחוד ללקיחת הנשים והטף בעגלות ולקיחת המקנה והרכוש, והרי כל זה היה לכאורה בחברון, ולא בבאר־שבע. (פ' ויגש תשס"א)

ושמא יש רמז לתשובה בדברי רשב"ם ע"א כלומר בבאר־שבע כבר הוקם מזבח בעבר (ע"י יצחק), מה שאין כן בחברון. (פ' ויגש תשס"א) ור' רמב"ן על אתר.

רש"י ד"ה לאלהי אביו יצחק, חייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד זקנו, לפיכך תלה ביצחק ולא באברהם. ע"כ. והוא מבראשית רבה (צד, ה), אמר ר' יוחנן וכו'. ועל דרשה זו מסתמך רמ"א (יו"ד סי' רמ, כד), בניגוד למהר"י קולון (שורש מד). על נושא זה דברתי כשהבנים הכניסו ספר תורה בגני טל, בזאת חנוכה התשנ"א, לע"נ סביהם וסבתותיהם הי"ד, אותם לא הכירו כלל.

ולא ידעתי טעמו של הגר"א (בס"ק לד) המבחין בין בני בנים לבני בנות, שהללו אינן חייבות בכבוד זקניהן, עד ששמתי לב שלהלן (פס' ז) חסר ענין בני בנות כשכל דרגות הקירבה הישירה האחרות נמנות. ואולי ראה הגר"א בזה רמז לדבריו. (פ' ויגש תשנ"א)

וראה בביאור הגר"א (שם אות לד) המסתמך על בראשית רבה הנזכר. (פ' ויגש תשנ"ג) ור' תורה תמימה על אתר שלפי הגר"א "בני בנות אינם כבנים" ושם הביא ראיה מכמה גמרות ש"גם בני בנות הרי הם כבנים". והוסיף שקרוב לומר שהגמרא חולקת בזה על המדרש רבה. וכן העלה בשו"ת תורה לשמה סי' רכא, וכתב שלענין פסק הלכה אזלינן בתר תלמודא דידן. וכן פסק הגר"ש קלוגר בשו"ת טוב טעם ודעת מהדו"ק סי' ריג.

ושאלני חזי שי' ואח"כ עמנואל שי' מן "אתה ואביך חייבים בכבודי" שרש"י מביא בס' ויקרא (יט, ג ד"ה אני ה' וגו'). (פ' ויגש תשנ"ד)

ולפי פשוטו אפשר לומר שתלה דווקא ביצחק אביו משום שלא הורשה לצאת את הארץ, ולכאורה גם הוא (יעקב) לא רצה לצאתה. וראה "העמק דבר". (פ' ויגש תשנ"ח)