ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 47 · פסוק 27

"וישב ישראל בארץ מצרים...". אע"פ שלמעלה (פס' ד) אמרו: "לגור בארץ באנו". ור' מה שכתבתי שם. (פ' ויגש תשנ"ו)

רש"י ד"ה ויאחזו בה, לשון אחוזה. ע"כ. ולא ידעתי, מה רש"י מוסיף לביאור הכתוב ומה גם למעלה (פס' יא) אינו מפרש את התיבה "אחזה" כלל ועיקר. (פ' ויגש תשנ"ג)

מכיוון שלשון אחוזה לכאורה לא שייך כאן, בדקתי־מצאתי. (א) בדפו"ר ליתא. (ב) "לפשוטו של רש"י" גורס: לשון אחיזה, ולפי זה הכל אתי שפיר. כוונת המוסיף על רש"י היתה לומר שאין מדובר כאן באחיזה ביד אבל מדובר בהיאחזות - אחוזה, וכמו למעלה (פס' יא) "ויתן להם אחזה בארץ מצרים". (פ' ויגש תשנ"ו) וראה תרגום יונתן בן עוזיאל שתרגם: "ואחסינו בה אחסנת חקלין וכרמין" וכן כתב ראב"ע: "שקנו שם אחוזה". וכבר הבאנו למעלה (ד) דברי מדרש תדשא וזו לשונו: "הארץ היתה אוחזת בהם ותופסת אותם ואלו היו מבקשין לצאת מתוכה קודם לכן לא היו יכולין עד שבא הקץ שהם חייבים, לפיכך כתיב "ויאחזו בה" כאדם שבעל כרחו אחוז בה".