ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 1 · פסוק 20

רש"י ד"ה וייטב, היטיב להן... כגון 'וייטב אלהים למילדות' וכו'. ושוב (מעין) הוכחה מן הכתוב עצמו. (פ' שמות תשמ"ט)

רש"י ד"ה ויעש להם בתים, בתי כהונה ולויה ומלכות וכו'. שוב יש כאן ראייה למרחוק (וגם גמול), וראה לעומת זאת פירושיהם של רשב"ם ו"דעת זקנים מבעלי התוספות", שעומדים על פשוטו של מקרא: פרעה עשה להן בתים אצל עבדיו לשמור עליהן פן תלכנה לעבריות היולדות. (פ' שמות תשמ"ח)

ובלשונו של רש"י כאן קשה, כשהוא אומר "כהונה ולויה מיוכבד ומלכות ממרים", והרי לכאורה היה צריך להשתמש באות־השימוש למ"ד, ולא במ"ם, כמו "ויעש להם בתים". (פ' שמות תשנ"ט)

ועתה לא ידעתי: (א) באיזו מלכות מדובר כאן? (ב) ומכל מקום - אם ממרים תצא, כלום אין זה גם מיוכבד? (פ' שמות תשס"א) מקור דברי רש"י בסוטה יא ע"ב וזה לשון הגמרא שם: "ויעש להם בתים" - רב ושמואל. חד אמר: בתי כהונה ולויה. וחד אמר: בתי מלכות. מאן דאמר: בתי כהונה ולויה - אהרן ומשה (שיצאו מיוכבד). ומאן דאמר: בתי מלכות - דוד נמי ממרים קאתי, דכתיב (דברי הימים א' ב, יט) "ותמת עזובה (היא מרים, שהיתה אשת כלב, והכוונה שנצטרעה) ויקח לו את אפרת (אפרת היא מרים - אחר שנתרפאה, חזר ולקחה), ותלד לו את חור", וכתיב (שמואל א' יז, יב) "ודוד בן איש אפרתי". וראה מהרש"א שם.

וקשה מכל זה - כהונה ולויה מיוכבד? הניחא כהונה, אך לויה כיצד? (פ' שמות תשס"ה) וזה לשון מדרש הגדול (א, כא): ויעש להם בתים, העמיד הקב"ה מיוכבד - אהרן כהן, ומשה לוי והם נקראים בתים, שכך כתיב: בית אהרן ברכו את ה', בית הלוי ברכו את ה'. ע"כ.