ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 24 · פסוק 3

רש"י ד"ה ואת כל המשפטים, שבע מצוות שנצטוו בני נח, ושבת, וכבוד אב ואם, ופרה אדומה, ודינין, שניתנו להם במרה. ע"כ. וקשה לי טובא: (א) מקורותיו של רש"י הם המכילתא על אתר וסנהדרין נו ע"ב. וקשה לי למה צריך משה רבנו ע"ה לומר עתה בשניה דברים שכבר אמר להם במרה, ולמה דברים אלה נקראים "משפטים", ומה באה המלה "כל" לרבות כאן? (ב) למה אינו מונה את מצוות מילה וגיד הנשה שניתנו לפני מתן תורה, או את המצוות שניתנו במצרים, דהיינו פסח דורות עם כל הקשור בו, מצוות בכור אדם ובכור בהמה ותפילין (פרקים יב-יג)? (ג) כאן מונה גם מצוות כבוד אב ואם בין המצוות שניתנו במרה, ואילו למעלה (טו, כה) אינו מונה אותה. וראה מה שכתבתי למעלה (טו, כה). (ד) ועוד קשה, שענין פרה אדומה אינו מוזכר לא במכילתא ולא בגמרא סנהדרין (נו ע"ב), כפי שכבר שאלתי (למעלה טו, כה). (ה) ועוד שאלתי שם, מה ענין יש במצוות פרה אדומה כל עוד לא נאמרו להם לישראל הלכות טומאה? דבר זה קשה לי זה זמן רב ולא מצאתי לו עדיין תשובה. (פ' משפטים תשמ"ב) לשאלה (א) נדרש בעל "באר יצחק" וכתב: ויש ליתן טעם הגון בדבר, לפי שהיו ישראל בתחילה בקדושת בני נח, ושוב אחר־כך במרה נעתקו מקדושה זו לקדושה יותר מעולה על־ידי מה שקבלו שם מצוות יתרות עוד על ז' מצוות בני נח, ושוב אחר־כך במתן תורה עלו אל הקדושה הגמורה העולה על כולנה, היא קדושת ישראל ורוממותם על כל האומות, ולכן קודם מתן תורה הוצרכו לקבל עליהם מחדש ז' מצוות בני נח ומצוות שנצטוו במרה, כדי שעל־ידי הקדמת קבלת קדושה זו יזדככו לקבל עליהם קדושת התורה ויהיו ראויים אליה. על שאלה (ב) ראה תוספות ד"ה עשר (סנהדרין נו ע"ב) שהקשו קושיה זו ונשארו בקושיה. וראה תירוצו של "משנה למלך" (הלכות מלכים י, ז ד"ה עוד ראיתי). על שאלה (ג) השיב רא"ם (למעלה טו, כה): איכא למימר דרש"י לא בא להזכיר כל מה שנאמר במרה, אלא לפרש קרא ד"שם שם לו חק ומשפט", דמיירי במצוות שניתנו במרה, כגון שבת ודינין, ולא חשש להזכיר גם כבוד אב ואם. ועל שאלות (ד-ה) ראה מש"כ למעלה (טו, כה).