רש"י ד"ה את כל המקֹמות אשר עבדו שם וגו'. ומה תאבדון מהם? "את אלהיהם" אשר "על ההרים". ע"כ. ברור שיש כאן מאמר מוסגר והוא לכאורה: אשר אתם יֹרשים אתם, כלומר שיעור הכתוב הוא: אבד תאבדון את כל המקֹמות אשר אתם יורשים אותם אשר עבדו שם הגוים את אלהיהם על ההרים וגו' ותחת כל עץ רענן. ולכאורה יש מקום לבדוק, מה בין מאמר מוסגר ולבין סרס המקרא ופרשהו. (פ' ראה תש"ס) הערת הרב איתן שנדורפי שי': המאמר המוסגר שבפסוק בא לידי ביטוי גם בטעמי המקרא. ה"טפחא" נחשבת מפסיק גדול יותר מן ה"תלשא" ומן ה"גרשיים". נמצא שעיקר ההפסקה היא במילה "אֹתָם" שבאה ב"טפחא", והמשמעות: אבד תאבדון את אלהיהם; ואם לא יפסיק במילה "אֹתָם", תהיה המשמעות, שאתם יורשים את אלהיהם (ראה "אם למקרא השלם" של הרב ניסן שרוני פרק כג, ט).
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 12 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425