ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 33 · פסוק 17

קשה לי: (א) הנה הוא בונה לעצמו בית ורק אחר כך (פס' יט) מעיד הכתוב שרכש את חלקת השדה "אשר נטע שם אהלו". (ב) למעלה זה נקרא בית ועתה - אהל. (ג) הניחא ששם המקום נקרא עליו לפני מתן טעמו, אך קצת קשה, למה קרא לו "סכות" על שם מגורי הבהמה, ולא "בית" על שם מגוריו שלו ושל בני ביתו. (פ' וישלח תשס"א) על שאלה (א) ר' דעת מקרא ש"ויקן" (שבפס' יט) משמעו - עבר של עבר, דהיינו שאכן קנה את חלקת השדה לפני שנטה את אהליו עליה. על שאלה (ב) ר' דיבור הבא ברש"י. ועל שאלה (ג) ר' העמק דבר שעשה הסוכות לעצמו ולבניו בימות הקיץ ולא בשביל המקנה, מכל־מקום עשאם בשביל סיבת מקנהו, שעבורו נתעכב כל־כך בדרך ולא הגיע לאביו. ור' אוה"ח הק' על אתר ודברי גור אריה שבדיבור הבא.

רש"י ד"ה ויבן לו בית, ...סוכות קיץ, בית חורף, סוכות קיץ. ע"כ. והוא ע"פ מגילה יז ע"א. וקשה לי על דברי גמרא אלה, הרי פס' מפורש מעיד שאת הסוכות עשה למקנה, ואלו לעצמו בנה בית. (פ' וישלח תשס"א) ור' גור אריה שכך פירוש הכתוב: "ויעקב נסע סכתה" - ועשה לו שם סוכות בזמן הקיץ. "ויבן לו בית" - ובזמן החורף בנה לו בית. "ולמקנהו עשה סכות" - בזמן הקיץ שאחר החורף עשה סוכות חדשות למקנהו שהתרבה בינתיים. ומפני שהיה שם שני קיצים ורק חורף אחד, ראוי שיקרה שם המקום סוכות.