"...לא תשוב לקחתו" וגו'. מכאן אמר רבי ישמעאל, שבולת של קציר וראשה מגיע לקמה, אם נקצרת עם הקמה, הרי היא של בעל הבית, ואם לאו, הרי היא של עניים (ספרי רפג). איך אפשר להבין, ועוד יותר - איך אפשר ליישם, הערכה כזו לפרוטה או לשווה פרוטה מבחינת הדין ומבחינת המשפט בדור מכונות־הקציר? (פ' כי־תצא תשנ"ה) וראה מש"כ להלן בפסוק כא.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 24 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425