ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 25 · פסוק 21

רש"י ד"ה ואל הארן תתן את העדות, לא ידעתי למה נכפל, שהרי כבר נאמר, ונתת אל הארן את העדת. ויש לומר שבא ללמד שבעודו ארון לבדו, בלא כפורת, יתן תחילה העדות לתוכו, ואחר כך יתן את הכפורת עליו וכו'. שוב אומר רש"י בענוותו "לא ידעתי", אלא שהפעם הוא ממשיך "וי"ל", ואם כן, מה פירוש לא ידעתי? ושמא "ויש לומר" זה הוא תוספת מאוחרת? אבל כבר בדפו"ר ישנו וי"ל זה. (פ' תרומה תשנ"א)

ולכאורה הכוונה כאן (ואולי גם במקומות אחרים): לא ידעתי - לא היה ברור לי, ועל כן השיבותי לעצמי תשובה לא מוחלטת, כלומר לא ידעתי מקרין מעין אי־בטחון על "ויש לומר", אף־על־פי שבדרך כלל וי"ל הוא תשובה החלטית. וכאן אפוא תמה אני... ונראה לי. (פ' תרומה תש"ס)

ועוד קשה לי, מאי נפקא מינה אם שם הכפורת לפני שימת העדות או לאו, ומכל מקום צריך לשימה לשם מידה והתאמה בשעת העשייה? (פ' תרומה תשמ"ח)

ועל כל פנים לא ברור לי, מה זה בא ללמד, שהרי בכל מקרה אי־אפשר להכניס דבר לארון כל זמן שהכפורת עליו. (פ' תרומה תשס"ג) וראה "גור אריה" שכתב: ...לפי דעתי ענין גדול יש ללמוד, דיהיו העדות מעכבים את הארון, שאם לא כתב, הווה אמינא - אם אין עדות יהיה הארון, דהא אצל החושן גם כן כתיב (להלן כח, ל) "ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים", אפילו הכי בבית שני - אף אם אין אורים, היה החושן (ראה יומא כא ע"ב), הכי נמי שמא אף־על־גב דאין לוחות, יעשה הארון כבוד לשכינה, ועל זה אמר עוד "ונתת אל הארון את העדות" - שנה עליו הכתוב לעכב, שלא יהיה ארון אם אין עדות. ע"כ. וראה "תוספות השלם" (אות ד) שכתב: ואם תאמר מאי צריכא למימר, דבר פשוט הוא שבסתום איך יתן העדות שם? ויש לומר שרצונו לומר, אפילו לכסותו אם הוא מיושב כראוי, לא תכסהו קודם נתינת העדות.

"...אשר אתן אליך". הרי לך שציווי הקמת המשכן קדם למתן תורה, וראה מש"כ למעלה (פסוק ב). (פ' תרומה תשס"ב)