"ותקעו בהן... יתקעו... ותקעתם תרועה... ותקעתם תרועה... תרועה יתקעו... תתקעו ולא תריעו". מכאן ברור שלשון תק"ע פירושו תקיעה בלבד, ואילו "ותקעתם תרועה" פירושו - גם תקיעה וגם תרועה (כמבואר במלבי"ם על אתר, שכן אם הכוונה היתה לתרועה לבדה, היה הכתוב אומר "והרעותם תרועה"), אך לא ידעתי, מנין לו לרש"י שפירושו תקיעה תרועה ותקיעה, ראה ד"ה ותקעתם תרועה (בפסוק ה). (פ' בהעלתך תשס"א) וראה "גור אריה" שגזרו גזירה שווה, נאמרה כאן (בפסוק ה) "תרועה" ונאמרה להלן (בפסוק ו) "תרועה", מה תרועה האמורה להלן, תקיעה לאחר תרועה, אף תרועה האמורה כאן, תקיעה לאחר תרועה. ומה כאן תקיעה לפני תרועה, אף להלן תקיעה לפני תרועה. הא למדנו שתוקע ומריע ותוקע.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 10 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425