רש"י ד"ה וסכֹת על הארֹן, לשון הגנה, שהרי מחיצה היתה. ע"כ. כלומר הפרוכת. וקשה לי, כיצד מוכיח רש"י על משמעו של הפועל מתוך הבנתו שלו את תכלית העצם - הפרוכת. והשאלה אינה רק לגבי המתוֹדה של הפירוש, אלא גם לגופו - אף אם נאמר שהפרוכת נועדה להיות מחיצה, וזה ודאי, אינו מוכח מכאן לשון הגנה, שהרי למחיצה תכליות שונות, כגון הפרדה. וצ"ע. (פ' פקודי תשמ"ט)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 40 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425