"וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש" וגו'. כאן ברור ששליחותו של משה היא להוציא את ישראל ממצרים הוצאה מוחלטת. למה אפוא ההתפשרות - הכֵּנה או התכסיסית - על הליכה למדבר לשלושה ימים כדי לזבוח זבחים (להלן יח)? לכאורה צריך לבדוק את כל ההתבטאויות עד לקריעת ים־סוף ועד בכלל. (פ' שמות תשמ"ט) וראה מה שכתבתי להלן (פסוק יח).
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 3 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
"אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני" וגו'. הניחא הרישא יש בו משום הבטחה טובה, אך מה שבחה של ארץ־ישראל בהיותה "מקום הכנעני" - ארצם של ששה גוים. (פ' שמות תשנ"א) ורמב"ן על אתר כתב: וטעם אל מקום הכנעני - שלא אמר אל ארץ הכנעני כאשר יאמר בשאר כל המקומות, לרמוז שיירשו אותם ויכריתום וישבו במקומם, לא שיהיו יושבים בקרבם כאבותם.
ועוד: הניחא טובה, אבל רחבה? והרי רוחבה - צר הוא. ומה מוסיף לעם העבדים שמונים להם את כל העמים־עממים היושבים שם? (פ' שמות תשנ"ז) ורמב"ן על אתר כתב: ושהיא רחבה, שיעמדו בה כל ישראל במרחב. או טעם רחבה שיש בה רחבות, שפלה ועמק ומישור גדולים וקטנים ואין רובה הרים וגאיות.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425