ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 8 · פסוק 17

"ואמרת בלבבך כחי ועֹצם ידי עשה לי את החיל הזה. וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנֹתן לך כח לעשות חיל...". חוט השערה מבדיל בין שמחה מתוך גאווה שלילית, לשמחה מתוך הכרת המקור האמיתי לכל ההישגים, ויפים וחשובים דברי הר"ן בדרשה העשירית מבין דרשותיו, זו לשונו: עם היות שאמת הוא שיש באישים סגולות מיוחדות לדבר מהדברים, כמו שיש אנשים מוכנים לקבל החכמה, ואחרים מוכנים לשית עצות בנפשם לאסוף ולכנוס, ולפי זה יהיה אמת בצד מה, שיוכל העשיר לומר "כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה", עם כל זה, עם היות שהכח ההוא נטוע בך, זכור תזכור שהכח ההוא מי נתנו אליך ומאין בא. והוא אמרו "וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל", לא אמר 'וזכרת כי ה' אלהיך נותן לך החיל', שאם כן היה מרחיק שהכח הנטוע באדם לא יהיה סיבה אמצעית באסיפת ההון, ואין הדבר כן, ולפיכך אמר, כי עם היות שכחך עושה את החיל הזה, תזכור נותן הכח ההוא, יתברך. ע"כ. כלומר כאשר זוכר האדם את מקור כוחו וכשרונו ואת מי שגמל עמו חסד עד כה, רשאי הוא לומר בשמחה "כחי ועצם ידי (שבאו לי מאת ה') עשה לי את החיל הזה". (פ' עקב תשנ"ו) הערת ר' זאב נוימן שי': ועיין שיחות הרצי"ה לספר דברים עמ' 172 הערה 32 ועמ' 198.