רש"י ד"ה ויהי לנחש, רמז לו שסיפר לשון הרע על ישראל וכו'. ולא ידעתי איזה לשון הרע הוא זה, והרי לשון הרע הוא בהכרח על לשעבר, ואילו משה רבנו ע"ה מביע חשש באשר עתיד לקרות - שמא לא יאמינו. ואפילו אם יותר בביטחה, ודאי לא יאמינו, לכאורה אין זה אלא חשש. וצ"ע. (פ' שמות תשנ"ז)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 4 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וראה להלן (ו, ט) שהחשש אכן התממש! (פ' שמות תשס"ו) וכך כתב מרן החפץ חיים (שמירת הלשון ח"ב, יג): לכאורה מה זה שהקפיד עליו הקב"ה, הלא היה צריך לשאול דבר זה? ושמעתי מפי הגאון ר' אליהו שיק ז"ל, שההקפדה היתה על שאמר: "הן לא יאמינו לי", שהוא דבר מוחלט, והיה לו לומר: פן לא יאמינו לי - כדבר ספק.
שם. ...ותפש אומנותו של נחש. ע"כ. והוא בשמות רבה (ג, יב). ולא ידעתי מהו לשון הרע אצל הנחש, והרי בוודאי הרמז לאמור בפרשת בראשית. (פ' שמות תשנ"ט) וראה "שם אפרים" שהנחש דיבר לשון הרע על בוראו, שנאמר: "כי יודע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים יודעי טוב ורע" (בראשית ג, ה), וראה רש"י־מדרש שם, שהיתה טענת הנחש כי אכל ה' מעץ זה וברא את העולם. נמצא שהיה הנחש ראשון לבעלי לשון הרע.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425