רש"י ד"ה וכי יזיד, ...שומע אני אפילו גוי... "על רעהו" ולא על גוי וכו'. כך היא הגירסה בחומש "תורת חיים", והנה בחומש "המאור" ובחומש "תורה תמימה" ועוד, אין מוזכר דינו של הורג גוי, אך מוזכר בדפו"ר. וראה "ספר הזכרון" שכתב: והנוסחאות הדפוסיות שכתוב בהן עבד במקום גוי, בימי גזירת השמד נכתבו, ומפני היראה החליפו השיטה. ע"כ. וכך פסק רמב"ם בהלכות רוצח ושמירת הנפש (ב, יא): ישראל שהרג גר תושב אינו נהרג עליו בבית דין שנאמר "וכי יזיד איש על רעהו", ואין צריך לומר שאינו נהרג על הגוי, ואחד ההורג את עבד אחרים או ההורג עבדו הרי זה נהרג עליו, שהעבד כבר קבל עליו מצוות ונוסף על נחלת ה'. (פ' משפטים תשס"ג)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 21 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם. ...שאף־על־פי שהם מזידין, אין מערימין. ע"כ. כלומר אין מצדם של אלה כל ערמה ועל־כן נחשבים כשוגג קרוב למזיד (כגון נתכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם) ולא כמזידים גמורים (רא"ם). (פ' משפטים תשמ"ח)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425