"ומזרעך לא תתן להעביר למֹלך, ולא תחלל" וגו'. הסיפא "ולא תחלל" וגו' אינו לאו בפני עצמו - חילול השם, כי אם התוצאה של ההעברה למולך, שיש בה משום חילול השם ח"ו. והראיה שכך הוא, היא להלן (כ, ג) "כי מזרעו נתן למלך... ולחלל את שם קדשי". וראה מה שכתבתי להלן (יט, יב). (פ' אחרי־מות קדושים תשס"ב)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 18 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה למלך. ד"ה לא תתן. ד"ה להעביר למלך. סדר זה של דיבורי המתחיל מתחייב מן הפירוש. (פ' אחרי־מות תשמ"ט)
רש"י ד"ה למלך, ...שמוסרים בנו לכומרים וכו'. ודאי שחל כאן (בחומש "רב פנינים") שיבוש, וצריך לומר שמוסר בנו לכמרים וכו'. ואכן כן הוא בדפו"ר. (פ' אחרי־מות קדושים תשנ"ו)
ד"ה להעביר למלך, זו העברת האש. ע"כ. ולא ידעתי, מה בא ללמדנו, שהרי העבודה היא להעביר את הבן בין שתי מדורות אש, כאמור בדיבור הקודם, ולא העברת האש. ולפי הגמרא בסנהדרין (סד ע"ב) נראה שצריך לומר: העברה באש. אך בדפו"ר הוא כמו לפנינו. (פ' אחרי־מות קדושים תשנ"ו)
"...להעביר לַמֹּלֶךְ". אונקלוס מתרגם "לאעברא לְמוֹלֶךְ", וזה לכאורה קצת קשה, כי למה לא בה"א־הידיעה, כמו במקרא עצמו? וכן הוא בחומש "תורת חיים", וגם להלן ארבע פעמים בפרשיית המולך (כ, ג-ה) (פ' אחרי־מות תשנ"ב) וראה תשובתו של ר' רפאל בנימין פוזן שי' להלן (כ, ב).
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425