רש"י ד"ה לשש מאות אלף וגו', כך היו ישראל וכו'. וכדי ליישב את השאלה הידועה, מדוע יש כאן חשבון מדויק, מה שאינו כן ביתר החומרים שנודבו, אמר לי ר' יהודה גרינשפן שי', כי הכסף נתרם בחובה, כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה, וביניהם חשדנים וקמצנים, מה שאינו ביתר החומרים שניתנו מתוך נדבת הלב, ותורמיהם לא ביקשו חשבונות ודו"חות. כך אמר לי וקרא לזה תירוץ סוציו־אקונומי. ולעניות דעתי התשובה פשוטה הרבה יותר, והיא - בחומר שאפשר לשוקלו, אפשר לחשב כמויות מדויקות ואף לפקח ולבקר, מה שקשה יותר בחומרים כמו תכלת וארגמן וכו', ואפילו זהב שמשמש לעשיית כלים רבים ואף ציפויים. (פ' פקודי תש"ס)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 38 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425