"ותשא כל העדה ויתנו את קולם". נש"א הוא פועל יוצא וּמוּשָּׂאוֹ הוא "את קולם", ראה ראב"ע על אתר. קושי אחר הוא המעבר מלשון היחיד - "ותשא", ללשון רבים "ויתנו". והקושי מובלט יותר על ידי המושא המשותף. (פ' שלח תשנ"ו) וראה "אזנים לתורה" על אתר שכתב: "ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם" - מי היא העדה ומי הוא העם? העדה היא "העדה הרעה", עשרת המרגלים, שראו שבני ישראל מאמינים ולא מאמינים לדבריהם, שהרי יהושע וכלב מכחישים אותם. מה עשו? התחילו להשפיע על בני ישראל על ידי הרגש על ידי בכי ומספד על מצב העם, שכל אחד מהמרגלים "עשה בכיה גדולה" בתוך ביתו בלילה ההוא ואמר, אוי לכם בני ובנותי וכלותי, האיך האמוריים עתידים לתעתע בכם, האיך הם עתידים לשלוט בכם. מיד היו כולם גועים בבכיה בניהם בנותיהם וכלותיהם עד שהיו השכנות שומעות את הדבר אף הן היו בוכות, ומשפחה משמעת למשפחה עד שהיה כל השבט בוכה. וכן עשה חברו ומבכה שבטו וכן כל אחד ואחד מהם עד שנעשו שישים רבוא חבורה אחת גועה בבכי, ונתנו קולם במרום. וזה שנאמר: "ותשא כל העדה (המרגלים) ויתנו (הם ומשפחותיהם) את קולם ויבכו העם" - כל עם ישראל.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 14 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425