"...לכל נגע הצרעת ולנתק... ולשאת ולספחת ולבהרת". סדר הנגעים כפי שבא כאן הוא תמוה, ומה גם שבאמצע מוזכרות צרעת הבגד וצרעת הבית. נראה שרמב"ן ער לקושי, אבל אין תשובתו מובנת לי מספיק. (פ' מצורע תש"ס) וראה רש"ר הירש שכתב: כך יש להסביר את סדר הנגעים הנזכרים כאן: "לכל נגע הצרעת ולנתק" - הרי הם שני הסוגים הראשיים, הכוללים את כל הנגעים. נגע צרעת הוא שינוי חיובי בצבע שעל פני הדברים - בעור האדם, בחומרי הלבוש או בקירות הבית. ואילו נתק הוא הנגע היחיד, המגיע לכלל הסגר והחלט, גם על־ידי סימנים שליליים: נשירת שיער הנמשכת והולכת - פשיון ושיער צהוב.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 14 · פסוק 54
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
"זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק" הוא אפוא סיכום כללי; הוא מקיף את כל סוגי הנגעים - החיוביים והשליליים בסימניהם.
חזר ואמר: "ולצרעת הבגד ולבית ולשאת" וגו'. כך מנה את הנגעים - מסופם לתחילתם - לפי המושאים השונים שהם מתגלים בהם.
וכדרך שהם שונים במושאיהם, כן שונים סימניהם ודיניהם. פתח בבגד והמשיך בבית ובאדם. עתה בסקירה זו של דיני נגעים - החוזרת מסופם לתחילתם - היינו מצפים לסדר אחר: בית, בגד ואדם. אלא שפתח בבגד, שהרי טהרתה קלה מכולם: אין היא טעונה ציפורים; ואילו טהרת בית מנוגע טעונה ציפורים וכו', וטהרת מצורע טעונה ציפורים וקרבן.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425