רש"י ד"ה גר ותושב אנכי עמכם, ...אם תרצו, הריני גר, ואם לאו, אהיה תושב ואטלנה מן הדין, שאמר לי הקב"ה, "לזרעך אתן את הארץ הזאת" (יב, ז). ע"כ. ולא ידעתי, איזה דין הוא זה, והרי יוכלו לומר לו, לזרעך - כן, אך לך - עדיין לא (ראה רש"י למעלה יג, ז). (פ' חיי תשמ"ו)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 23 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ועוד: למה דבורו של הקב"ה לאברהם יחייב אותם - את בני חת - לתת לו קרקע. ולבסוף, מי אצל בני חת יפסוק דין לטובתו? (פ' חיי תשס"א) ור' נחלת יעקב שישיבת העממים בארץ לאחר שכבר נתנה הקב"ה לאברהם ולזרעו, היתה כמו הנותן שדהו מתנה לחבירו ואומר לו "אחריך יזכה בו פלוני", שגוף הקרקע קנוי לשני מיד, והראשון אוכל פירות (עיין בבא בתרא קכה ע"ב), הרי שאף קודם שזכה אברהם בישיבת הארץ ואכילת פירותיה, כבר זכה בגוף הקרקע מיד, לכן אמר לבני חת "בדין אטלנה", שהרי קבורת המת היא שימוש בגוף הקרקע, ורק לגבי מרעה הארץ־אכילת פירות, עדיין לא זכה בה.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425