רש"י ד"ה הכתובה בספר התורה הזה, ולמעלה הוא אומר וכו'. תמוה שרש"י עומד כאן על קושי דקדוקי אחד ומתעלם מאחר, לא פחות קשה: על מה מוסבת התיבה "הכתובה" שבלשון נקבה, הרי נושא הכתוב הוא "אלות הברית", גם על פי טעמי המקרא, ולא "הברית". ולכאורה אין כל סיבה להסב בפסוקנו את התיבה "הכתובה" על "הברית", ושלא כבפסוק הקודם "כל האלה הכתובה" וגו' וכמו להלן (פסוק כו) "את כל הקללה הכתובה בספר הזה", שם התיבה "הכתובה" מוסבת בלא כל ספק על אלה־קללה. נותר גם לברר מדוע אונקלוס מתרגם בשלושת הפסוקים "דכתיבין" שהיא לכאורה לשון רבים. (פ' נצבים תשנ"ה, תשנ"ח) הערת ר' חזקי פוקס שי': יעויין בחזקוני (להלן ל, י ד"ה הכתובה) שכתב: 'הכתובה' הוא לשון רבות לנקבות, כמו 'הכתובים' בלשון רבים לזכרים וכו'.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 29 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425