רש"י ד"ה ויהי ממחרת, מוצאי יום הכפורים היה, כך שנינו בספרי. ומהו ממחרת? למחרת רדתו מן ההר. ועל כרחך אי־אפשר לומר אלא ממחרת יום הכפורים, שהרי קודם מתן תורה אי־אפשר לומר "והודעתי את חקי האלהים" (פסוק טז). רש"י מפרש פסוק זה כמאן דאמר "יתרו קודם מתן תורה הוה", מכל מקום למאן דאמר "יתרו אחר מתן תורה הוה" - כל הפרשה אינה במקומה, ולא רק מפסוקנו ואילך. ואם כן ניתן לפרש "ממחרת" כפשוטו - למחרת בוא יתרו. (פ' יתרו תשנ"ב)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 18 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וראה "העמק דבר" המצטט מ"בעל הטורים הארוך" שטעות סופר יש כאן וצריך לומר: ממחרת יום הכפרה, כלומר ממחרת הבאת הקרבנות שבה מסופר בפסוק הקודם. ואם כן, צריך לומר שיתרו אחר מתן תורה בא, וממילא היה זה אי שם אחרי יום הכיפורים הראשון, שהרי ק"כ יום היה משה על ההר.
וראה דברי "שפתי חכמים" (אות ג) המנמק את צדקת דברי רש"י. (פ' יתרו תשנ"ט)
רש"י ד"ה מן הבקר עד הערב, אפשר לומר כן? אלא כל דיין שדן וכו'. וראה דברי "שפתי חכמים" (אות ח). אם אמנם כדבריו, על מה התרגש יתרו ומה ראה (פסוק יד), והרי השפיטה היתה קצרה? (פ' יתרו תשנ"ד)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425